התפתחות ילדים בגיל הגן מאופיינת בהתקדמות ובשינויים מהותיים בכל התחומים: התחום הפיזי, הרגשי, החברתי, השפתי והקוגניטיבי. התקדמות זו מבוססת על הבשלה ביולוגית ​​​​​​​​​​​​​יחד עם התנסויות ולמידה שמזמנת הסביבה לילדים. תחומי ההתפתחות קשורים זה בזה: ​​​​​​​​​​​משפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה. ​​​​​​​​​​​​בתחום הרגשי וה​חברתי: ​גוברת המודעות של הילדים לרגשותיהם ולנקודת המבט של ​​​​​​​​​​האחר, הם מפתחים יכולת לווסת את רגשותיהם ולכוון את התנהגותם לפעילויות תכליתיות ​​​​​​​​​ומשמעותיות תוך דחיית סיפוקים, התמודדות עם תסכולים ועמידה באתגרים. מתגבשים ​​​​​​​​​דימוי עצמי ותחושת מסוגלות. עולמם החברתי מתרחב: הילדים במסגרת הגן מבססים קשרים ​​​​​​​​​​​עם בני גילם ועם מבוגרים משמעותיים בנוסף על בני משפחתם. הם רוכשים כישורי חיים ​​​​​​​​​​​ונורמות התנהגותיות, ולומדים לפתור קונפליקטים בדרכים המאפשרות יצירת מערכות יחסים ​​​​​​​​​​​וחברויות. ​​​​​​​​​​​בתחום השפה: הבנת השפה הדבורה מעמיקה, ויכולת ההבעה מתרחבת: הילדים מרחיבים את ​​​​​​​​​​​התקשורת המילולית שלהם ואת יכולתם לנהל שיח. הם מעשירים את אוצר המילים והמושגים, ​​​​​​​​​​​ומשתמשים במבנים תחביריים של השפה. המפגש עם ספרים וחומרים כתובים אחרים מקדם ​​​​​​​​​​​תהליכים אוריינטליים כתשתית לקראת קריאה וכתיבה. ​​​​​​​​​​​​​בתחום התחושתי-תנועתי: הילדים צומחים ומשכללים את כישוריהם הגופניים, את התמצאותם ​​​​​​​​​​​במרחב ואת עצמאותם. הם מפתחים מודעות לגופם ומסוגלים להשתמש בו באופן יעיל ולהפיק ​​​​​​​​​​​מכך הנאה. שליטתם בסביבה ויכולותיהם להשתמש בכלים ובאביזרים שונים מגדילה את טווח ​​​​​​​​​​​פעילויותיהם. ​​​​​​​​​​​בתחום הקוגניטיבי: החשיבה של הילדים בגן מתפתחת, והם נעזרים בתהליכים מורכבים ​​​​​​​​​​​ללמידה ולהבנת העולם. מתרבים אצלם ביטויי סקרנות, רצון לחקור, לפתור בעיות ולמצוא ​​​​​​​​​​​הסברים לתופעות. מתרחבת היכולת להבין ייצוגים וליצור סמלים: הדמיון העשיר מוצא ביטוי ​​​​​​​​​​​במשחק, ומתפתחת החשיבה המופשטת​​​​​​​​​















​